זיצר ואח' נ' סולל בונה בע"מ

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה לפיצוי כספי בסך 23,793 ₪ בגין ליקויי בניה ואי התאמות בדירה, שנרכשה ביום 7.6.06 על ידי התובעים מהנתבעת, שהינה חברת הבניה אשר בנתה את הדירה והינה אחראית לטיבה ולבנייתה במומחיות הנדרשת בהתאם להוראות החוק השונות בעניין זה.

הפיצוי הנדרש על ידי התובעים כולל את עלות התיקונים והליקויים בדירה בהתאם לחוות הדעת שנערכה מטעמם בסך 13,060 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪; הוצאות חוות דעת מומחה 1,500 ₪; עלויות והפסדים בגין הפרעה למגורים בעת התיקון בסך 2,500 ₪; והוצאות ייעוץ משפטי בסך 1733 ש"ח.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מר ולדיסלב סבוטין מחברת טרמינל שירותי הנדסה בע"מ, לפיה תיקון הליקויים נשוא התביעה יצריך פיצוי בסך 13,086 ₪ לצורך ביצוען על ידי קבלן פרטי, כשבנוסף לכך, על פי חוות הדעת האמורה, תיגרם לתובעים אי נוחות במהלך ביצוע התיקונים.

ביום 31.1.10 הורתה כבוד הרשמת גרינוולד על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר יבדוק את הנזקים הנטענים בנכס נשוא כתב האישום ויעריך את עלות תיקונם. כמו כן התבקש המומחה לפרט ליקויים אשר אינם בני תיקון ולהעריך האם יש בליקויים אלה משום ירידת ערך של הנכס.

המומחה מטעם בית המשפט המהנדס קלמיס אדי (להלן: "המומחה") קבע בחוות דעתו כי עלות התיקונים הינה 928 ₪ כולל מע"מ, כאשר תיקונים אלו מבוצעים על ידי הקבלן. במידה והתיקונים יבוצעו על ידי בעלי הדירה, יש להוסיף 35% על האומדן הכולל. על פי חוות דעתו, משך הזמן לביצוע התיקונים הינו כיומיים ובמהלכם ניתן להתגורר בדירה. יצוין, כי הצדדים לא בקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו והוא לא נחקר.

טענות הצדדים

התובעים חולקים על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בנוגע לשני ליקויים.

הראשון עניינו בליקויים הנוגעים לטייח החיצוני במרפסת הדירה, אשר לגביהם קבע המומחה כי ניתן היה לגלותם בתקופת הבדק והאחריות של הדירה ובמועד סמוך לקניית הדירה, ולפיכך אין לפצות את התובעים בגין ליקויים אלה. לטענת התובעים, קביעתו של המומחה בנושא זה הינה קביעה משפטית שאינה בתחום מומחיותו וקביעתו בסופו של יום כי יש מקום לתקן את הליקוי בעלות של 500 ₪ אינה מבוססת ואינה סבירה. לטענת התובעים, על בית המשפט לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין קיומו של הליקוי, אך לעניין אופן ועלות התיקון על בית המשפט לקבל את האמור בחוות הדעת מטעם התובעים.

הליקוי השני אליו מתייחסים התובעים הינו הליקוי הנוגע להעדרו של חלון במטבח. לטענתו, אף בעניין זה קיימת בחוות הדעת קביעה משפטית בלבד, שכן הסיבה שהמומחה קבע כי אין לפצות את התובעים בגין ליקוי זה הינה קביעתו המשפטית כי כי על פי הדין הקיים אין דרישה לקיום חלון במטבח, והתובעים שקלו את אי ההתאמה במועד רכישת הדירה. לדבריהם היה על המומחה לבחון אך אם קיים ליקוי ולהתייחס לאפשרות תיקונו כפי שעשה המומחה מטעמם. על כן עותרים התובעים שלא לאמץ את קביעתו המשפטית של המומחה ולאמץ את המומלץ בחוות דעתם שהינו פיתרון בדמות וונטה.

לטענת הנתבעת, על בית המשפט לסמוך ידיו על חוות הדעת מטעם המומחה ועל קביעותיו.

דיון והכרעה

בפסיקה נקבע לא אחת, כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה, יאמץ את חוות דעתו, אלא אם כן קיימת סיבה בולטת שלא לעשות כן (ראה ע"א 293/88 חברת ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, [פורסם בנבו] ראו גם רע"פ 3904/96 מזרחי נ' מדינת ישראל , 2.11.1998)).

במקרה דנן, לא מצאתי כי קיימים נימוקים המצדיקים סטייה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

באשר לציפוי קירות החוץ, קובע המומחה כדלקמן:

"באלמנטים מבטון אותרו ליקויים כמו סדקים וקילופי טיח אשר מקורם בעבודות טיח לקוי. ליקויים אלו ניתן היה לגלותם בתקופת הבדק והאחריות של הדירה ובמועד סמוך לקניית הדירה. הליקוי הינו אי התאמה שאינה אי התאמה יסודית. נשאלת השאלה "האים ניתן לדרוש מהקבלן לבצע תיקון בכל מועד, עד לאין סוף?" התשובה היא נמצאת בחוק מכר (דירות), ובתוספת לחוק. ולכן יש לבצע את התיקון במסגרת התחזוקה של הדירה ושל הבניין".

סבורני כי אף אם קבע המומחה קביעה משפטית, הרי שאין בכך כדי לשנות ממסקנתו הסופית, שכן מסכימה אני עם קביעתו.

סעיף 4 לחוק המכר (דירות) (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:

(א)המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה: